היא מכבה את המזגן שדחס לחדר יותר מדי קור, ובשולי ספר שקראה, נרדמת על הספה בסלון. בחוץ היה אוגוסט, ואחרי זמן מה הוא חדר לחדר, מבעד לחלונות הזכוכית ודרש להעיר אותה. בטרם פקחה את עיניה, נאחזה בקצה השינה החמה, כדי לפגוש רגשות כנים. היא שאלה את נפשה האם היא מתגעגעת לאיש שפעם פגשה. לכאורה, הייתה אמורה להתגעגע אליו.
בדיקת רשימת הסיבות הידועות לגעגוע העלתה שכולן התקיימו בו, למעט אחת. ודי לה בה כדי להותיר אותו ברחוב. ואם יום אחד היא תתקיים, יש בכוחה לפתוח את הדלת ולהכניס אותו.