אישה בת 86 ושמונה חודשים עוקרת מעיר שגרה בה קצת יותר מ-70 שנה. מבית שגרה בו 55 שנים, לעיר אחרת לא זרה. היא מחלקת הוראות לבנה, בתה, לנכדתה, איך ומה לארוז. שבועיים לפני הגעת המוביל כל הארגזים עומדים ממושמעים.

שנים היא נאחזה במוכר, עד שיום אחד שמה לב שהמוכר השתנה. תושבי השכונה התחלפו בקצב מהיר מדי. שכנותיה הלכו לעולמן והמספרה נסגרה. הדרך לקופת החולים ולמוכר הפיצוחים נותרה זהה, אך לא די בכך. כ-20 שנה היא מפלרטטת במקביל עם עיר אחרת. בניה גרים שם והיא מאמינה שיש בה קדושה. היא מתארחת אצלם, מטיילת בשכונה, מכירה את הדרך לקופת החולים וגם למוכר הפיצוחים. אימא עוברת דירה.