אחרי הריצה, ביקשתי פיסת נייר לטובת המילים האלה. הזרוע מונחת עליה, מטביעה את הזיעה ומציירת איתה קו מתאר דק, של יד רזה מדי. ערימת אופניים חונה לידי. דרור מנקר בורקס של אחד הרוכבים.

שבוע שעבר בחנתי אפשרות של דיור מוגן. דיור זו מילה קלה וגם מתאימה למוצר. מוגן הוא בן הזוג של מסוכן, ואין כמו חרדה כדי להעביר אותנו למצב רכישה. אני עולה בכבש המוביל לכניסה וחושבת על השילוב, שוודאי זכה לשבחים במחלקת השיווק.

אז מפני מה יש להגן? אנשים רעים שיפרצו לבית של אישה זקנה? זה יכול להפחיד גם בגיל 30, ועדיין לא מצדיק מעבר למגדל ותשלום דמי ניהול גבוהים מאלו שגובים ברוטשילד 1.

אולי הזקנה מפחדת באופן כללי יותר, ממה שיקרה לה. זה הגיוני, אבל אין בכוחה של דירה קטנטנה במתחם מלא זקנים אחרים, למנוע בריחת סידן ונדודי שינה.

ארבע נשים יושבות בלובי, מפטפטות על המובן מאליו. מגינות על עצמן מפני בדידותן.