דירה שכורה לתקופה קצרה. אני פותחת את הדלת השכם בבוקר, כדי להגיע לקפה בריצה. על המפתן מונחת מעטפה. בפינתה הימנית העליונה מודבק בול דואר בשווי 0.74 דולר. שמי כתוב בכתב יד ותחתיו כתובת הדירה. חלפו כמעט חמישה עשורים מאז שיכולתי לקבל מכתב מהוגוורטס. אני לא מעלה בדעתי אף מקום אחר שעדיין טורח עם העניין של דיו וניר. בפנים כרטיס נאה. אישה מודה לי על כך שביקרתי בחנות בה היא עובדת ומוסיפה תודה על כך שחלקתי איתה את הـbright spirit שלי. את מתלבטת אם לשאול את צ׳אט, לגבי פרשנות שאיני מכירה למילה bright. אני סך הכול קניתי תחתונים וחזייה.

אני מספרת על המכתב לאישה בבית הקפה, שמתרגמת עבורי מניו יורקית לאנגלית. היא חושבת שזה מעט מוזר, אבל לא באופן קיצוני. היא יודעת זאת כי היא מציצה על המעטפות של השכנים. ״אבל במידה,״ היא מוסיפה. ״כדי שלא ארגיש חטטנית.״