איש מגיע כל בוקר עם ספר, אוזניות ומחשב. הוא מזמין אותו קפה וגם אותו מאפה. הוא יושב על אותו כיסא ליד שולחן תואם. הוא מתייצב עם פתיחת הדלתות והולך אחרי שעה בדיוק. היום הוא התעכב מעט והזמן של כולם השתבש. הוא זז משולחנו הקבוע והתיישב על ספסל עם החבורה הקבועה וסיפר שהוא מתחתן. כולם הפגינו התרגשות על הטווח שבין מעושה לכנה או גם וגם. מסתבר שמדובר באירוע דל משתתפים ודל תקציב. אירוע מקוון. החתן פה, הכלה אי שם, בכיסא איש הדת המחתן יושב פקיד במדינת יוטה שבארצות הברית. זה התחיל בימי הקורונה ובעיר Provo החליטו להמשיך. ואני תוהה האם גם הכלה תצטרף יום אחד ותקרא לצידו, בישיבה על כיסא ישר מסעד, עם ציפורים שיחלקו איתה קרואסון.