שבוע חדש. מוסך ישן. חדר המתנה תחום בכיסאות לא נוחים, פרחי פלסטיק עטופי אבק, ידיעות אחרונות ומסך. האחרון מציג שכנועים. שאקנה מזרן (ולא מזרון), שאדע שהמדינה מסייעת לניצולי שואה (באמת?), שאשתה שוקו וארכוש מכונית. שלושה גברים שמנים בוהים בטלפונים. הם לא בעניין של שימוש באוזניות. אני מחליטה להמיר את הקקופוניה של החדר הממוזג ברעש של העיר, ויוצאת להקיף את הבלוק. טום חן מציע ״העלמת שריטות לרכבים״ ואני מבקשת עוד העלמות:
קמטים
כתמים
דתות
עדים
שערות מהרצפה
כלים מהכיור
5-10 מעלות
ממשלת הטבח
פסולת בחוף הים
אנשים שלפניי בתור